חברה מפתח תקוה תשדר משחקי פוטבול של תיכוניסטים בארה”ב
July 19, 2017
Roni and Oren Frank Photo: PR
Online therapy co Talkspace raises $31m
September 10, 2017

סטארט-אפים מנצחים: קבלו את אימפריית הספורט של ישראל

31176470 - athlete runner feet running on treadmill closeup on shoe.mans fitness with the sun effect in the background and open space around him

סטארט-אפים מנצחים: קבלו את אימפריית הספורט של ישראל

מערכת שמזהה את הכדור ועוקבת אחריו, יצירת סטטיסטיקות ותכני וידאו, וטכנולוגיה לאיתור פגמים בדשא ■ בכירי עולם הספורט שהגיעו לכנס בישראל לא התעניינו בספורטאים מקומיים, אלא בסטארט־אפים שיבטיחו למועדוניהם רלוונטיות במגרש העתיד

למרות התקוות הרבות, ישראל לא מצליחה להתברג בשורה הראשונה של הספורט העולמי, וספק אם גם לשנייה. ואולם נראה שלמרות הכל, במהלך השנה האחרונה בכל זאת משהו התעורר במגרש הביתי, שמצליח למשוך לכאן בכירים מהליגות הספורט הטובות בעולם.

מנכ"לים, אנשי פיתוח עסקי ומנהלי שיווק של מועדונים כמו דורטמונד, שאלקה 04 ובאייר לברקוזן הגרמניות, אולימפיאקוס היוונית, נציגי ליגת הכדורגל בספרד (לה ליגה) וקבוצת הבייסבול לוס אנג'לס דודג'רס הגיעו לפני כמה שבועות לישראל, אך לא הספורטאי הישראלי הוא שעניין אותם, אלא סטארט־אפים מקומיים בתחום הספורט.

את התשלום עבור המערכת גובים בתי הספר מהורי התלמידים, ואם תצליח פיקסלוט להתקין מערכות ב–20 אלף בתי ספר, עשוי ההסכם להניב לה הכנסות שינועו בין 100 ל–200 מיליון דולר בחמש שנים.

ין אם מדובר בשיפור ביצועים של ספורטאים וניתוחים מבוססי ביג דאטה, אצטדיונים חכמים או שידור תכנים המותאמים לכל אוהד, עולם הספורט משתנה בזכות פיתוחים טכנולוגיים. העסקה המוכרת ביותר בתחום בישראל היתה כאשר אינטל רכשה במארס 2016 את חברת ריפליי (Replay) בכ–170 מיליון דולר. ריפליי פיתחה מערכת מתקדמת לצפייה באירועי ספורט ב–360 מעלות ומזווית הראייה של השחקן במגרש. אגב, זו הסיבה שהלוגו של אינטל מופיע לפתע בהילוכים החוזרים במשחקי כדורגל.

בדו"ח שערכה לפני כמה חודשים פירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט ישראל, הצביעו מחברי הדו"ח על השינוי שחל בשנים האחרונות בתחום הספורט. "כולם מחפשים את הפתרון החדשני הבא, שיביא ליותר ניצחונות, יותר הכנסות ויותר כיף. השוק לטכנולוגיות ספורט גדל בקצב אדיר, אבל הוא עוד צעיר יחסית, וליזמות הטכנולוגית הישראלית יש הזדמנות לתקוע בו יתד ולעצב אותו", נכתב בדו"ח.

על פי הדו"ח, הכנסות תעשיית הספורט בעולם ב-2016 הגיעו ל-700 מיליארד דולר. ב-2016-2014 הושקעו יותר מ-5 מיליארד דולר בטכנולוגיות ספורט בעולם ובחברות המספקות שירותי מדיה, הכוללים את תחום הספורט. במקביל, ארגוני הספורט מגלים התעניינות בטכנולוגיה ונפתחות יוזמות ייעודיות לתחום.

משלחת מועדוני הספורט שנגיעה לישראל, שאותה הוביל מכון היצוא ומינהל סחר חוץ, הפגישה במעין ספיד־דייטינג את עשרות הסטארט־אפים הישראליים בתחום עם הגורמים הרלוונטיים בקבוצות ובארגוני המדיה. לדברי לי אבירם־שושני, מנהלת תחום טכנולוגיות מדיה דיגיטלית במכון היצוא, מדובר בתחום מורכב יותר ממה שחושבים. "מי שרוצה לעשות עסקים עם עולם הספורט צריך להבין את זה. המודלים העסקיים כאן שונים ונדרשת התכוונות מחדש של חברות הטכנולוגיה. התחלנו לבחון את הנושא לפני שלוש שנים, וחיפשנו תחום צרכני שנוכל להציע לו מניפה של כמה שיותר פתרונות טכנולוגיים, בין אם בשיווק, שידור או ביצועים - ובספורט כולם קשורים אחד בשני, סביב נושא זכויות השידור, למשל. המנדט שלנו הוא לפתוח את הדלת ולהגביר את המודעות של הגופים האלה לתעשייה המקומית. אני לא מצפה שייצאו מכאן עסקות, אלא שיתחילו תהליכים. מה שיפה זה שכולם רצו לבוא, וכולם שילמו בעצמם על השהות".

"כדורגל זה לא רק המשחק, אלא יותר בידור ועסק דיגיטלי"

ביורן אנדטר, שמנהל את האסטרטגיה השיווקית של מועדון הכדורגל הגרמני שאלקה 04, מסביר בפתח השיחה עמו כי מה שאנחנו חווים ככדורגל הוא כבר הרבה מעבר לכך. "תעשיית הספורט בגרמניה גדולה וחזקה, אבל היא ממשיכה לגדול כל הזמן. אבל מה שאנחנו לומדים כל הזמן הוא שתעשיית הכדורגל היא כבר לא המשחק עצמו, אלא יותר בידור ועסק דיגיטלי. זו גישה חדשה. האוהדים שלנו נמצאים בכל העולם, ואנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מחברים את כולם אל הקבוצה, ובו בזמן נשארים רגישים לקהל המקומי. באופן כללי קהל היעד שלנו כעסק משתנה כל הזמן ונהפך צעיר יותר. דור המילניום משתמש בסמארטפון כדי להתעדכן בחדשות המועדון בכל דקה, וזה אתגר עבורנו"

לדברי אנדטר, הפתרונות הם טכנולוגיים, אם כי הוא מזכיר שמעל לכל ישנה אסטרטגיה ברורה - להפוך את התהליכים לרווחיים. "אנחנו רוצים גם להרוויח מזה", הוא אומר. "זו הסיבה שבאנו לישראל. גרמניה היא מדינה מסודרת ואנחנו, הגרמנים, אנשים שעובדים קשה, אבל תל אביב היא חממה לטכנולוגיות ולסטארט־אפים בתחומי הדיגיטל. לאנשים פה יש ראש מאוד פתוח וזה מה שאני מחפש - גמישות ודינמיות של חברות. זה שונה מאופן עשיית העסקים הגרמנית המסורתית".

כמה טכנולוגי יכול להיות מועדון ספורט?

אנדטר: "לא נפתח טכנולוגיות לבד. הארגון עדיין מתרכז בכדורגל, ואנחנו רוצים להתחבר אל האנשים שטכנולוגיה היא עבודתם כדי לצרוך מהם שירותים. אנחנו לא חברת פיתוח. יש לנו צוותים שמכירים טוב את העסק ויודעים מה צריך כדי להגדיל רווחים. אנחנו ארגון של 350 איש וחטיבת הטכנולוגיות עדיין קטנה, אך היא גדלה כל הזמן. אם עד היום מרבית האנשים שגויסו לעבודה בחברה היו אנשי ספורט לשעבר, כיום מאמצי הגיוס מתמקדים יותר ויותר באנשים שבאים מתעשיות אחרות".

שאלקה 04 היה אחד מהמועדונים הראשונים בעולם שקפץ על טירוף ה-eSports - ליגות משחקי מחשב ומשחקי וידאו (גיימינג). "זה עסק מטורף. אנחנו משלמים משכורת לשחקן שמשחק עם השלט מול המסך. הוא שחקן שלנו בדיוק כמו כל שחקן על הדשא. זה עדיין עסק צעיר ועדיין מתפתח, אבל ה-eSports מציג בדיוק אפיק חדש של יצירת הכנסות. אנחנו בעצם מספקים לנותני החסויות אפשרות נוספת להגיע את קהל יעד חדש, צעיר, גיימרי. אנחנו מרוויחים מהעסק הזה".

"לחבר את האוהד למותג - באמצעות תוכן"

"עד לשנים האחרונות מועדוני הכדורגל לא התמודדו עם תחרות או עם גורמים ששיבשו את המודלים העסקיים שלהם", אומר דיויד גורגס, ראש מחלקת מדיה ושימור לקוחות של קבוצת הכדורגל הגרמנית בורוסיה דורטמונד. "כדורגל הוא למעשה נכס שמושתת על אמוציונליות, וזה דבר שאי אפשר להעתיק - ולכן דבר לא הפריע לנו. צמיחת הרשתות החברתיות ואימוץ החוויה על ידי יותר ויותר אנשים היו נוחים לנו. עמוד הפייסבוק שלנו קיבל המון לייקים וכל החוויה האינטרנטית צמחה במהירות. אבל הצמיחה המהירה הזו דועכת, ולכן אנחנו, כמו גם הרבה מועדונים אחרים, צריכים לייצר תוכן טוב וחוויית בידור חדשה עבור האוהדים שלנו, ולגרום להם להמשיך ולאהוב את היישות הדיגיטלית שלנו. אבל בורוסיה דורטמונד היא לא רק קבוצה מקומית - בכל גרמניה אוהבים אותה. היא הקבוצה השנייה של כולם".

ה"שחורים־צהובים" מציגים כבר שנים כדורגל מרהיב, עם חוויית אצטדיון מהטובות בעולם, והם האיום היחיד על הדומיננטיות של באיירן מינכן הגדולה בליגה הגרמנית. עבור גורגס והארגון כולו זו זכות המלווה באתגר. "יש לנו אהדה 'משנית' גדולה בעולם ואנחנו צריכים לשמר גם אותה באמצעים דיגיטליים. במרכז המועדון שלנו נמצא האוהד. הוא צרכן הקצה שלנו ונעשה הכל כדי להביא לו את המוצר הטוב ביותר. אלא שהמקום שאני מנסה לתפוס אצל האוהד בפייסבוק הולך ונעשה צפוף יותר, ויש גם בלוגרים, יוטיוב, וכל כך הרבה תוכן שנחשב לאמוציונלי - ופתאום אני כבר מתחרה בהם. בתוך 24 השעות שיש לי ביממה - אני חייב למצוא את עצמי שם, כמועדון כדורגל".

בישראל נפגש גורגס עם נציגים מהחברות Minute ו–Webitzz, המתמחות ביצירת סרטוני וידאו באופן אוטומטי: Minute מתמצתת את החלקים המעניינים בקבצי וידאו, ו–Wibbitz יודעת לייצר וידאו באופן אוטומטי בהתאם לתוכן הכתוב. "מדובר בכלים שיעזרו לי להשיג עוד תוכן או להנגיש את התוכן הקיים לדוברי שפות שונות ובאופן מיידי. אלה חברות שמייצרות עוד ממד של תוכן שמחבר את האוהד עוד יותר למותג", הוא מסביר. באשר לאביזרים אלקטרוניים לשיפור הביצועים או מניעת פציעות, טוען גורגס כי אחד הדברים שתפסו את עיניו היתה טכנולוגיה לאיתור פגמים בדשא, מערכת הכוללת מצלמה שמתמקדת בדשא ובתוכנה שיודעת לזהות אזורים פגועים, גם אם הם אינם נראים לעין. "זה משהו שמעולם לא חשבתי עליו", הוא אומר.

מדוע ישראל?

גורגס: "עד כה עבדנו בעיקר עם סטארט־אפים מחבל הרוהר, שבו נמצאת דורטמונד, כי זה חשוב לנו מאוד. אבל טכנולוגיה אינה דבר מקומי, ואם תהיה חברה שנרצה לעבוד אתה גם מחו"ל - נעשה זאת. כאשר אנחנו חושבים על חדשנות, אנחנו חושבים על ברלין, עמק הסיליקון כמובן, ואז על תל אביב".

תאגיד השידור סקיי מתחבר לזריזות הישראלית

חלק נכבד מחברי המשלחת היו אנשי מדיה. אחת מהן היא האנה בראון, ראש מחלקת הפיתוח העסקי בסקיי ספורט - ארגון גדול יותר ושונה במהותו משאר מועדוני הספורט. כמו שאר הארגונים בעולם, גם בסקיי מחפשים סטארט־אפים כדי לפתור במהירות אתגרים קיימים.

זהו הביקור הראשון של בראון בישראל, אך לדבריה הארגון נמצא כבר כמה שנים בקשר עם קרנות ההון־סיכון המקומיות. "ישראל מעניינת במיוחד כי הגישה בה נובעת מהיעדרו של שוק מקומי גדול", אומרת בראון. "אין לכם שוק צרכני גדול, ולכן אתם מייצרים המון פתרונות שאינם מבוססים על מאסה של האנשים, אלא מנסים להתמודד בעזרת הטכנולוגיה עם שלב אחר בשרשרת הערך, בשונה ממה שסטארט־אפים אמריקאיים מנסים לרוב לפתור. עבור ארגונים זה משמעותי מאוד, ולעתים קרובות קל יותר לעבוד עם מוצרים כאלה".

בין הסטארט־אפים שעמם נפגשה בראון בישראל היה Spot.im, שפיתח מוצר שמחליף את שורת הטוקבקים המוכרת, ומאפשר לגולשים לנהל שיחות, לשתף תמונות ולצפות בשיחות בעמודים אחרים. כמו כן הזכירה בראון את הסטארט־אפ deep.it, שמאפשר להוסיף באופן אוטומטי סטטיסטיקות ומידע לתוכן קיים, כך שעורכי החדשות ואתרי הספורט לא יצטרכו לבזבז זמן על בניית גרפיקה ועיבוד נתונים

אם אתם כבר בקשר עם הזירה המקומית, למה בכל זאת הגעת?

בראון: "אני מאמינה שחשוב להגיע למקום שממנו יצא הסטארט־אפ שאתה מתכנן לעבוד אתו, כדי להכיר את התרבות המקומית ואת הבעיות שעמה התרבות מנסה להתמודד. עבור תאגידים קל לראות כמה סטארט־אפים ולהגיד מה עובד ומה לא וזהו, אבל כשמגיעים לפה רואים שהדברים גמישים מאוד. גילינו שהיזמים הישראלים זריזים ומוכנים להתגמש נוכח הרצונות והצרכים שלנו. הישראלים יודעים לקבל ביקורת ובמקביל יודעים להיות עקשנים ולהתאים עצמם לצורך של הלקוח. עם סטארט־אפים אמריקאיים זה פחות קורה. האמריקאים יגידו שיש להם מודל עסקי צרכני מסוים ולא ימהרו לעצב את הפתרון ללקוח. הגעתי לפה עם האדם שמנהל את עסקי התוכן בסקיי ספורט, ואחרי כמה ימים פה הוא ממש התחיל לחשוב על דברים מזווית אחרת. אני יכולה לעשות הרבה דברים בטלפון, אבל זה לא דומה למפגש עם האנשים. המפגש אתם מלמד המון. היופי בסטארט־אפים הוא שלא פעם הם מראים לך דברים שמעולם לא חשבת עליהם. אני בטוחה שיהיה המשך למפגשים שהחלו פה, כי מצאנו פה כמה דברים שטובים לנו".

אקדמיית הכדורגל של רונאלדו רוצה לחבר את ההורים לבית הספר

ארגון ספורט מעניין שלקח חלק במשלחת לישראל הוא Ronaldo Academy - אקדמיית הכדורגל הברזילאית על שם שחקן הכדורגל רונאלדו. רונאלדו עצמו אמנם לא הגיע לישראל, אך מנכ"ל החברה קרלוס וויזארד, אחד מהיזמים הוותיקים בברזיל, הגיע לבחון את ישראל. וויזארד הקים בשנות ה-90 רשת בתי ספר ללימוד אנגלית בשם wizard, וב–2013 מכר אותה לרשת החינוך הבריטית Pearson ב-750 מיליון דולר.

עבור המוסד שאותו הוא מנהל כיום, מחפש וויזארד טכנולוגיות בעיקר כדי לחבר את ההורים לנעשה בבתי הספר. "הורים רוצים לראות את התקדמות הילדים, את המהלכים הטובים שלהם בכל אימון", הוא מסביר. "טכנולוגיה יכולה לעזור לנו בכך, בין אם בעזרת אפליקציות וידאו, או על ידי ניטור כזה או אחר של הביצועים".

וויזארד מוסיף כי הוא מחפש דרך נוספת להעלאת המוטיווציה ושיפור המחויבות של החניך. "המון פעמים הורים זורקים את הילד במערכת ואחרי כמה חודשים הוא נושר. אנחנו חושבים שעם מודל שיכול להעריך את התקדמות הילד בחוג - ההורים יהיו יותר נחושים להשאיר את הילד שנים".

וויזארד נפגש בישראל עם נציגים של הסטארט־אפ מושנייז, שהחל מבניית התקן ואפליקציה לניטור תחום השיט אך התרחב באחרונה גם לכדורגל. החברה פיתחה התקן שמוצמד לנעל השחקן ומסוגל לבדוק מדדים שונים. לדבריו, הורים ישמחו לשלם על פיצ'רים נוספים כאלה, שבטווח הארוך עשויים גם להוריד את אחוז הנשירה.

וויזארד נפגש גם עם אנשי הסטארט־אפ פיקסלוט, שעוסק בתחום הראייה הממוחשבת וניתוח תמונה, ומשמש בעיקר כערוץ הפצה לאירועי ספורט מקצועיים וחובבניים. החברה מרשתת מגרשים בעולם עם ציוד צילום, והמערכת שפיתחה יודעת לזהות את תנועת הכדור על המגרש ולעקוב אחריו, ובכך מאפשרת שידור חי של המשחק לצופים בבית, בין היתר הורים לילדים.

כבר שיתפת פעולה עם סטארט־אפים?

וויזארד: "כיום אין לנו אף שיתוף פעולה בתחומים האלה. הפוקוס העיקרי שלנו הוא באימונים ושיתופי פעולה עם מוסדות חינוך. רצינו להצטרף למשלחת לישראל מתוך כוונה ליצור שיתופי פעולה אסטרטגיים בתחומי הטכנולוגיה. אנחנו גוף צעיר, עם רצון לשיתופי פעולה מסוג חדש. נצטרך ללמוד את התמונה הגלובלית, וכאשר נמצא גופים שרוצים לצמוח אתנו ולהיות מחויבים לתהליכים ארוכי טווח - אני מאמין שזה יהיה מצב Win-Win לשתי החברות".

נכתב ע"י אלירן רובין מתוך כתבה באתר the marker לכתבה